רש"י על שבת קנ״ג ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קנ״ג ע״ב:ט׳ רש"י על שבת קנ״ג ע״ב:י״א »

1 שבת פתח ↗

אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָיְתָה חֲבִילָתוֹ מוּנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵיפוֹ — רָץ תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ. דַּוְקָא רָץ, אֲבָל קַלִּי קַלִּי — לָא.

2 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

אסור עט״ז והמ״א אות ך׳ פירש באמת דאם יש עכו״ם לשמור שפיר וא״ל אה״נ דמותר לרוץ לי״א דכיסו כמו חבילה. ועא״ר אות כ״ה דאגודה פסק בפ׳ מי שהחשיך ה״ה לכיסו ועוד פחות מד״א יש תקנה אלא דמיירי שיש עכו״ם שיכול לשומרו יע״ש ועיין ס״ח מ״א יו״ד ועיין פריש׳ דקדק מרש״י שבת קנ״ג ב׳ ד״ה רץ וכ״כ דלא עמד לפוש לית עקירה לאיסור דוק׳ שנזכר מבע״י הא נזכר משחשיכה ועמד כך אף רץ מ״מ עקירה באיסור אסור יע״ש והנך רואה שהט״ז ומ״א לא ס״ל הכי דאף בשבת כה״ג כל דלית עקירה והנחה באיסור התירו לו משום פסידא היכא דא״א לשמור ע״י עכו״ם וצ״ע: ודע שאני נסתפקתי בתוספת שבת שיש בו מן התורה כמבואר בסימן רס״א ס״ב מ״ע מיוה״כ בק״ו או מריבויא יע״ש אם מוזהר על שביתת בהמתו באותן זמן דביוה״כ גופא אפשר דאין מצווה על שביתת בהמתו כמו בי״ט עיין סימן רמ״ו ס״ג ומ״א י״ב וט״ז וי״ו א״כ דיו באפשר וגם בשבת כתיב למען ינוח לא בתוספת שבת ועסי׳ רמ״ו מ״ש שם ואי״ה בה׳ י״ט ויוה״כ יבואר בזה לענין שביתת בהמתו ומחמר כו׳ וברס״א כתבנו מפלג המנחה דהוא קודם זמן תוס׳ המוזכר בהמחבר שם י״ל דלא הוי אלא דרבנן וכעת עדיין צ״ע בזה:

3 שבת פתח ↗

10 מונחת לו על כתיפו - מבעו"י וקדש עליו היום:

11 רץ תחתיה - וכל כמה דלא עמד לפוש אין כאן עקירה לאיסור:

12 קלי קלי - מעט מעט כלומר בנחת:

« רש"י על שבת קנ״ג ע״ב:ט׳ רש"י על שבת קנ״ג ע״ב:י״א »